וידאו תדמיתי ופרסום דיגיטלי
סרט תדמית הוא סרט שמטרתו יצירת דימוי חיובי עבור עסק בינוני או קטן בעיני הלקוח הפוטנציאלי. בין פרסומת בטלוויזיה וסרט תדמית קיים הבדל מהותי - הפרסומת "נכפית" על הצרכן הפוטנציאלי ואילו סרט התדמית זה מסר שיווקי ממוקד שנדרש על ידי הצרכן באינטרנט או שמא בסלולרי.
סרט תדמית הוא אמצעי מדיה חדש יחסית וגם נפוץ בעשר השנים האחרונות ומיועד בעיקר לחברות בינוניות וקטנות מהסיבות הבאות:
אין צורך בתקציב גדול להשיק את המוצר במדיה ה"גדולה" טלוויזיה.
טכנולוגיית הפס הרחב מאפשרת צפייה בסרטי תדמית כמידע משלים ללקוחות פוטנציאליים.
הצגת הסרט כהקדמה בפגישה עסקית, או בכנסים ותערוכות תורמת להעצמת הפעילות העסקית.
בין אם שליחה באמצעות קישורית באי-מייל, ואולי באמצעות קליפ בדור 3, המסר המוצג לקהל היעד הפוטנציאלי נקלט באופן חיובי, מכיוון שנוצר פילוח מקדים לגיל, מגדר ושכבה סוציואקונומית.
ירידה דרסטית במחירי הציוד הנדרש לצילום ועריכה, כמו כן הפחתה בעלות חומרי הגלם הדרושים להסרטה (שימוש בכרטיסי זיכרון שהחליפו את הקלטות הדיגיטליות שהחליפו את הקלטות האנלוגיות שהחליפו את הפילם).
סרטי תדמית מסווגים לכמה סוגים:
סרטי קידום מכירה
- יצירת סרט לקידום מכירות של מוצר לצורך הקרנה באינטרנט או בכנס או בתערוכה או בפגישה עסקית. הסרט יכלול את תועלות המוצר ויסקור את השימוש.
סרטים לגיוס הון
- בניית סרט לגיוס הון עבור חברת סטראט אפ לצורך פיסול מוצר עתידי.
סרטי הסברה \ הדרכה
- סרט הסברה או הדרכה יכלול את אופן השימוש במוצר ו\או קטע ההרכבה שלו ו\או נקודות לשימוש זהיר.
סרטוני מוצר
- סרט המתאר מוצר ספציפי של חברה מסוימת. סרט הזה באופן כללי יצא לאור בצמוד להשקת המוצר למכירה.
סרט תדמית כללי
- שנועד להציג את החברה, מגוון מוצריה ואולי שירותיה, בניסיון להקנות אמינות, להציג את הניסיון שצברה ולהכירה למעגלי לקוחות שלא מכירים.
לסרט תדמית, אף אם הוא קצר, יכולה להיות אפקטיביות גבוהה יותר מאשר של חומר מודפס. סרטים יכולים להנחיל מסר דרך כמה חושים בו זמנית ובכך יתרונם המשמעותי על גבי כל אמצעי פרסום אחר.
נכון להיום גולשים באתרי אינטרנט מגיבים באופן חיובי פי 2.
עקרונות להפקת סרטון תדמית
תסריט
את מלאכת כתיבת התסריט מקדימה עבודת תחקיר, היא בעצם היכרות יסודית ומעמיקה עם הארגון, מטרותיו, זיהוי קהל היעד והבנתו, הדרכים שבהן הסרט יופץ ובאלו מסגרות זה יוקרן. בחירתו של תסריטאי ראוי תבטיח כבר בשלב הראשוני את טיב המוצר המוגמר.
תסריט הינו מתווה להפקת סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה או משחק וידאו. מדובר בטקסט כתוב בפורמט נתון, המתאר את הדמויות והמאורעות במהלך עלילת הסרט, התוכנית או משחק המחשב על פי סדרם. תסריט יכול להסתמך על סיפור מקורי שחובר על ידי התסריטאי שכתב אותו בעבר, או שהוא עיבוד של יצירה קיימת כמו רומן, מחזה או סיפור לא ארוך. ישנם סוגים רבים מספור של תסריטים, המשמשים להפקת סרטים בכל אורך, מפרסומת ואולי סרטון שאורכם שניות ספורות, עבור בסרט קולנוע באורך מלא וכלה בסדרה טלוויזיונית.
מבנה התסריט
תסריט מחולק לשורה עם סצנות, שבכל מישהי מהן כלול כמה רציף של הסצנה, סימון של מדינה ההתרחשות (לדוגמה: "חוץ. יום. גינתו עבור יוסף" מציין סצנה המתרחשת באור יום, מחוץ לבית, בגינתו של אחד מגיבורי הסרט בשם יוסף); תיאור של מדינה ההתרחשות של הסצנה; ההתרחשות (הפעולה) בסצנה עצמה; דו-שיח בין גיבורי הסרט באותה סצנה; וסימון מעבר בין הסצנה לזו שאחריה.
לרוב, מאושר כי סצנה או שורה של סצנות מצטרפות ליחידה ממושכת יותר, המתארת נדבך בהתפתחות העלילה, המכונה "רצף" (Sequence). ברוב המקרים, רצפים אינם מצוינים במפורש בתוך התסריט.
תסריטי קולנוע, במידה מרובה כאלו המוגשים לאולפנים בהוליווד, נבחנים בעין קפדנית ביותר וחריגה מהתקן המקובל למראה התסריט תוביל בדרך כלל לפסילתם זמן ש לפני שנקראו. התקן המקובל מבוסס על אופן הכתיבה שהתבסס בשנות השלושים עם הקלדה במכונת כתיבה, עם רווח עצום משני צדי הדף, ברווח כפול ועל צד אחד של הדף, והוא תקף גם כאשר התסריט מוקלד במחשב. ישנן תוכנות תסריטים המסייעות בהקפדה על תקן זה, כמו תוכנת דיאלוג בעברית.
התסריטים נבחנים גם אודות פי כלל האצבע המקובל של אורכם, כשעמוד תסריט נתפס בדרך כלל למייצג דקת סרט. מאחר שרוב סרטי הקולנוע נמשכים 90 עד 120 דקות, זה הוא בדרך כלל אפילו אורכם, בדפים, של תסריטי קולנוע.
תסריטים לסרטי טלוויזיה וסרטים תיעודיים משתמשים בתבנית שונה מתסריטי קולנוע. לרוב, חלים על גבי כתיבתם כללים נוקשים פחות, במיוחד בסרטים דוקומנטריים שהתפתחותם קשורה גם במחקר המבוצע בזמן צילומי הסרט.
שלבי התסריט
ממילא כל תסריט עובר בצורה כלל מספר שלבים בדרכו לשמש בהפקת סרט.
סינופסיס
תיאור קצר בעמוד ועד חמישה עמודים עבור ההתרחשות בסרט כולו. מטרת הסינופסיס למשוך את תשומת לבם של קרנות או שמא מפיקים וגופי שידור. הסינופסיס מכונה לעיתים "תסריט דוגמה" או שמא "תסריט ספקולטיבי".
טריטמנט
מתווה ארוך יותר (כעשרה עמודים ועד 30 בסרט באורך מלא) ומחולק לסצנות של ההתרחשות בסרט. הטריטמנט הוא בעצם תסריט ללא דיאלוגים, אולם עם הרחבה בנוגע לאופיין ורקען עם הדמויות. הפקת סרטון תדמית לעסק נוצר כדי להעניק לקוראים רושם מדויק הרבה יותר באשר לאופיו של התסריט המלא, ואף הזדמנות לכותב לעסוק ולשכתב את המבנה ביתר קלות.
תסריט
התסריט המלא. כשקיימים דראפטים המציינים את מספר השכתובים המשמעותיים שעבר התסריט. דראפט 5 יעיד, פתורה או יותר, על גבי חמש גרסאות שעבר מאז אותו התסריט.
תסריט צילומים
תסריט הנעשה לפרקים, במיוחד אודות ידי במאי קולנוע, כדי לפרט לא דווקא את תיאור הסצנות והמתרחש בהן כי אם גם את האופן בו יש לצלמן. בסרטים קצרים (כמו סרטי פרסומת) ולעיתים גם בסרטים באורך מלא, מצורף לתסריט הצילומים תסריט מאויר (Story board) הכולל איורים עם קטעי הצילום השונים והמשונים בסרט.
עיבוד התסריט
לעיתים קרובות, עיבוד התסריט משלב הסינופסיס לשלבים הבאים מבוצע על ידי אחד או כמה בני אדם, שלעיתים אינם משתייכים לכותב המקורי של הסיפור (בעל "הרעיון"). במקרים אחרים, באופן מיוחד כאשר הסרט מעובד על פי סיפור קיים, נכתב התסריט בזמן עיבודו מהתבנית הקודמת.
בהוליווד, ולעיתים גם במקומות אחרים, ישנם תפקידים תסריטאיים מיוחדים, כאשר ישנו תסריט בעייתי ואולי כאשר הסיפור המקורי (בדרך כלל בשלב הסינופסיס או הטריטמנט) נרכש על ידי אולפן סרטים במטרה להפיקו, אך האולפן אינו מעוניין בכותב המקורי (או בכותב המקורי לבדו) לכתיבת התסריט.
ישנם תסריטאים הנשכרים כדי לבצע כתיבה מחדש עבור תסריט, כאשר מפיקי הסרט סבורים בגלל ישנן בעיות עלילתיות או מבניות בתסריט הקיים. כתיבה נוספת כזו נפוצה בשלב של ה"פיתוח" של התסריט, כאשר מבקשים להפוך טריטמנט לתסריט באורך מלא, או כאשר המפיק או האולפן סבורים כי בתסריט חסר אלמנט מסוים. לצורך אחרון הזה ישנם תסריטאים מיוחדים, שתפקידם "להעשיר" תסריט קיים באמצעות שילוב רומן אהבים, תוספת קטעי פעולה, בדיחות והומור, ועוד ועוד. תסריטאים אחרים עוסקים ב"הצלת" תסריטים: הפיכת תסריט שלדעת המפיקים אי אפשר להפיקו בצורתו הקיימת ויש לשנותו.
הליכים של שכתוב התסריט נפוצים מאוד בהוליווד, דבר שהוביל לביקורת על כך שסרטים רבים נראים כאילו נכתבו על ידי "ועדת כותבים" ועלילתם צפויה לפני הטיסה.
סוגי תסריטים
חלק ניכר מתסריטי הסרטים בהוליווד נכתבים על ידי "ועדת כותבים" וסובלים מהתערבות מקיפה עם המפיקים והאולפנים. האחרונים, חוששים לעיתים קרובות ממבנה חריג של תסריט ומפעילים לחץ לחזור ולהשתמש במבני תסריט ובסוגות תסריט שכבר זכו להצלחה בעבר.
מסיבה זו, אפשר להתוות כמה סוגים בסיסיים עם מבנה עלילתי החוזרים ברוב הסרטים המופקים בהוליווד, בסרטי טלוויזיה ובסדרות טלוויזיה. כל אלו משתמשים במבנים מוכרים (לדוגמה, כאלו הקיימים באגדות עם) יחד עם פיתוחים ותוספות שוליים:
אקספוזיציה: זהו נדבך ההקדמה של הסיפור. כאן מוצג הגיבור העיקרי של הסיפור (פרוטגוניסט) ונמסר לצופים מידע חיוני על זה. מידע הנחוץ להמשך העלילה ושעל הצופים לזכור היטב, באופן כללי פעמיים (Establishment). לדוגמה, אם הגיבור ייראה משתעל פעמיים, סביר כי בהמשך הסרט יתגלה כי הוא חולה. המידע כולל בתוכו בדרך כלל מאפיינים אופי עיקריות, בעיית אופי עיקרית, רקע משפחתי והצגה ראשונית של חברו הטוב של הגיבור ואויבו העיקרי (אנטגוניסט).
מסיבה מחולל: לאחר מספר דקות, בדרך כל בין חמש לשבע, אירוע מסוים מכריח את הגיבור ולייצר עד לשלב הסופי לעצמו מטרה. האירוע המחולל זורק את הגיבור מהמצב של נוחות ומכריח אותו לצאת למשימה.
הבעיה: עוד בשלב האקספוזיציה או זמן קצר אחריה, מוצגת בפני הגיבור הבעיה העיקרית שעמה יתמודד לאורך תקופה של הסרט כולו. בצורה כלל, הבעיה הינה מטרה מסוימת ואולי דבר מסוים שהגיבור חפץ להשיג.
המכשול: המכשול הטיפוסי הינו "דמות חוסמת" – דמות או מכשול פיזי החוצצים בין הגיבור למטרתו כיוון שמטרתם או אופיים מנוגדים לשלו. לדוגמה, הורה או מפקח משטרה קפדני האוסרים על הגיבור לבצע פעולות מסוימות, הר גבוה ועיקש שקשה לטפס עליו, תלמיד מרושע המתנכל לגיבור, וכן הלאה. בסרטים רומנטיים, המכשול הטיפוסי הוא אב קפדן, זיהוי שגוי או שמא דימוי לא מועדף של הגיבור.
מסגרת הזמן: במקרים רבים, על מנת לגרום לצופים להימתח ולהתעניין יותר בגורלו של הגיבור, מוצגת מסגרת זמן שבה על הגיבור להשיג את מטרתו. מסדרונות הזמן משמשת בצורה כלל גם על מנת להאיץ ולהעצים את קצב הפעולות בסרט.
סדרת הניסיונות: ברוב המקרים, עושה הגיבור כמות ניסיונות לפתור את הבעיה, אך נכשל בכך. כישלונות כאלה מביאים אותו למסקנה כי עליו להתאים את חולשת האופי שהוצגה באקספוזיציה בשביל להתגבר על קשייו.
האשליה או הסיום הכוזב: בסרטים רבים, כולל הסיפור אפילו שלב בו הגיבור או האנשים שסביבו משלים את עצמם שהבעיה באה על גבי פתרונה והסיפור בא אל קצו. נדבך עלילתי זה שכיח בסוגים רבים של סרטים, כשבסרטים רומנטיים הוא בא לעיתים קרובות בדמות רצף אושר -- שורת צילומים המציגה את הגיבורים שמחים ומאושרים זה עם הזה; בסרטי מתח או שמא אימה שלב האשליה הוא זה שבו דמויות שונות (לעיתים גם הגיבור) סבורות כי הרשע שבסיפור בא על עונשו.
שיא: שיא העלילה מגיע בדרך כל לא מזמן לפני סופה. בנקודת השיא עבור הסיפור מתנגשים בדרך כלל הפרוטגוניסט והאנטגוניסט באופן חזיתי, כאשר הפרוטגוניסט לומד להתגבר על חולשת האופי שלו (או, נסיבות ומדובר בטרגדיה, זה נופל קורבן ל"חולשה הטרגית" שלו) ומתגבר על האנטגוניסט.
התרה: שלב זה בא אחרי השיא ומטרתו לתאר את מצבו של הגיבור וגיבורי המשנה אחרי שיא הסיפור. שלב ההתרה יכול להמשך מספר שניות ואף דקות. לדוגמה, בסרטי פעילות, שלב זה יוצר אפשרות לגיבור לחבוק את נערתו ולהיעלם אל האופק. בסרטים רומנטיים או כאלו העוסקים במשפחות שלב ההתרה נועד להבהיר בגלל הלקחים המוסריים
פסקול מוזיקלי
בחירה נבונה של פסקול מסייעת רבות בהעצמת המסרים ופורטת היטב על גבי מיתרי הרגש. וככלל, סרט שאינו מצליח לרגש בדרך כלל יצליח לשעמם. פעמים רבות מומלץ לבחור בשיר מוכר או במנגינה קיימת ואין הכרח להכין עבור כל סרט מוזיקה מקורית, אבל לשם כך קיים להסדיר את עניין זכויות היוצרים.
קריינות
הקריינות היא העורק הראשי של הענקת המסרים. כתיבה והגשה נכונה של קריינות הן שלב קריטי בהצלחתו של סרט תדמית. לפיכך קיימים לבחור קריין העומד בסטנדרטים הרצויים.
צילום
סרט תדמית קיימים לצלם באמצעות מצלמת כתף (ולא במצלמת חובבים), על ידי צלם מקצועי העוסק בצילום של סרטי שיווק ותדמית. לזוויות הצילום, לקצב הצילום, במידת הצורך גם לתאורה יש השפעה מרכזית על טיב חומרי הגלם שיגיעו לחדר העריכה.
ראיונות והכנת מרואיינים
ההופעה מול מצלמה אינה טבעית לאיש, ולרוב מהוה מקור ללחץ והתרגשות. אף על פי כן, מומלץ שלא לשנן מראש תשובות לשאלות מוכנות ומוטב למרואיין לטעות כלל כמה שיטעה ולסמוך על כך שהטעויות יימחקו בחדר העריכה, מאשר להיראות כמי שמדקלם את התשובות. האותנטיות היא תנאי התקבלות חשוב והכרחי על גבי מנת לשדר לצופה אמינות. תפקידו עבור המראיין חשוב במיוחד ולא מומלץ להסכים לכך שהצלם ישמש גם כמראיין. ראיון שיתבצע מול הצלם עשוי להוביל לכישלון במידה ואין הצלם מיומן כמראיין. למראיין תפקיד חשוב בהדרכת המרואיין ובהכנתו המקדימה לצילום, בניהול הראיון ובהכתבת הקצב הנכון למרואיין.
בימוי ועריכה
השלב הקריטי בהפקת כל סרט נמצא בחדר העריכה. על מנת להוציא תוצאה טובה לסרט בן 5 דקות, חברת הפקה מקצועית גם עשויה לצלם 12 שעות צילום ולעיתים אף יותר מכך. ליקוט הקטעים המוצלחים במידה הרבה ביותר ושזירת הפאזל הם מלאכת מחשבת המצריכה דיוק רב וסבלנות. עורך מקצועי הינו תנאי יסודי להפקה מלוטשת.
פשטות
על גבי הסרט לדבר אל הצופה בגובה העיניים. התחכמויות אמנותיות הן לא משרתות את מטרותיו של ארגון המזמין סרט תדמית לצורכי שיווק. על המזמין לבחון בזהירות ניסיונות לשימוש בטריקים קולנועיים ולזכור כי על גבי הסרט להתאים לקהל מגוון. בספר ניתן לשוב ולעיין בעמוד שאינו מובן, טקסטים כתובים ניתן אפילו לשנן ולחפש הבהרות של מפרשים – הצפייה בסרט ברוב המקרים היא חד-פעמית. אינם חוזרים אחורה ולא עוצרים את ההקרנה במקומות שאינם מובנים ולכן, על סרט להיות ישיר, בסיסי ומדויק.
קצב
סרט בקצב איטי נחשב לבעל נטייה מובהקת לשעמם את הצופה. בזמן ש מקפידים על כלל הפשטות, ועל שאר הכללים המקצועיים, יש מאוד לתת "פלפל" לסרט, לשנות בתדירות גבוהה זוויות צילום, וליצור בכל דרך קולנועית אפקטיבית מהירות מהיר ומעניין.
אורך הסרט
סרט תדמית המיועד להקרנה בפני קהל באולם יכול להיות של 15 עד 20 דקות, אולם זהו זמן ממושך מדי כאשר מדובר בסרט תדמית המיועד לצפייה ביתית ואולי לצפייה במשרד. סרט המיועד להישלח על גבי גבי דיסק לצפייה אישית, טוב אם לא יחרוג מעבר לחמש או שש רגעים. לעיתים די אפילו בדקה או שתיים פחות. על מזמין הסרט להכיר בכך שככל שהסרט בגרסתו הסופית יהיה לא ארוך יותר, כך אפילו עשייתו תהיה במידה רבה יותר קשה לבמאי ולעורך. פשוט יותר לשאוב סרטון של עשר דקות מאשר של ארבע או 5 דקות.
מקוריות
עיקר חשוב – על גבי הסרט להיות מקורי. לעיתים קרובות טמונה נטייה מצד מזמין הסרט להעדיף בעצם חברות הפקה המציגות בפניו רשימה ממושכת למדי, של הפקת סרטים לארגונים דומים – במקרה מעין זה יש לגלות ערנות כפולה שאין המדובר בסופרמרקט של סרטים, בסרט נע עבור ייצור סרטים דומים דמיון מוגזם אחד לשני. מחד, הניסיון הרב עשוי לשכנע, אך מוטב שלא להתפתות – ואפילו לא בגין מחיר נוח, ולהפיק סרט חסר השראה שסרטים רבים מדי יראו דומים לו, כאילו מדובר בשכפול והעתקה.
לוחות זמנים
הפקת סרט היא שינוי מורכב. אפשר, אבל, במצבים מיוחדים, להפיק סרט תוך שבועיים ימים, אך מוטב להעמיד להפקת סרט תדמית את הזמן הנחוץ ולכל הפחות חודש וחצי עד חודשיים. גם שלושה חודשים הם זמן סביר להפקת סרט ולמי שעומד מול הכנת אירוע בתאריך ידוע מראש, מוצלח אם יתחיל בהכנות להפקת הסרט בשלב של המוקדם ביותר שהדבר מתאפשר.
תכנון מהלך הפקת המוצר
את עיקר הדגש יש לשים על תכנון ימי הצילום. על מזמין הסרט להקפיד על שיתוף פעולה כולל עם מנהלי ההפקה, כדי שלא לחרוג מהתקציב המוסכם. קיים להכין את אתרי הצילום מראש אודות פי דרישות הפקת המוצר, להכין את המרואיינים וכיוצא באלה. אם סיימת תואר שני ומדובר ביותר מאשר יום צילום בין, טוב יהיה להצמיד ככל האפשר את ימי הצילום אחד לשני, שכן, צילום חומרי הגלם אינו בהכרח על פי סדר כרונולוגי של השתלשלות הסרט וכל עיכוב בהשלמת איסוף חומרי הגלם יגרום לדחייה של שלבי העריכה.
בחירת ספקית הפקת המוצר
הטעות השכיחה ביותר שחברות, מוסדות וארגונים רבים נופלים בה היא מסירת הפקת סרט התדמית לצלמים שמומחיותם הינה בצילום חתונות ושמחות. אמנם, המחיר שבדרך כלל גובים צלמי חתונות עבור הפקת סרט יהיה נמוך – ואולי אף נמוך באופן משמעותי מאשר המחיר שתנקוב חברת הפקות מקצועית, אך צלמי אירועים – רובם ככולם אינם בעלי אוריינטציה שיווקית, אין הם מורגלים בכתיבת תסריטים, אינם מכירים את מלאכת הכוונת הקריינות לצרכים מקצועיים.